רגל סוכרתית בהריון ודרכי טיפול

רגל סכרתית

רגל סכרתיתרגליים סוכרתיות יכולות להיות מפגע קשה מאוד, בעיקר אם מדובר באישה שנמצאת בהיריון. האם הסיכון אצל אישה בהיריון גדל בגלל שהיא סטטית ולא מבצעת פעילות גופנית? אולי בגלל שיש לה בעיות אחרות על הראש? הנה כמה הסברים חשובים על הנושא.

על היריון, סוכרת והקשר לרגליים

סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר שיש כיום, בעיקר בעולם המערבי. אמנם יש לה סיבות גנטיות רוב הסוכרות נרכשות, בעיקר בגלל השמנה. אפשר לשייך זאת לתרבות הצריכה בעולם המערבי והעשיר, בו מזון הוא מותרות והנאה ולא צורך הישרדותי. סוכרת היריון מתגלית בדרך כלל בשבועות הראשונית להיריון ומדובר על סוכרת שהייתה לאישה ופרצה בגלל התהליכים הפיזיולוגיים שקורים בגוף במהלכו. אפשר לשייך לכך את השינויים שנוצרים בשל הפרשת ההורמונים משליית הרחם, כמו למשל פרוגסטרון, קורטיזול וכולי, שכן הורמונים אלו מתנגדים לאינסולין. מה הקשר לרגליים?

מהי רגל סוכרתית ומהן הסכנות?

דיברנו על סוכרת ועל הקשר שלה להיריון ועל סוכרת היריון עוד אפשר להרחיב רבות. עם זאת, נתמקד בעיקר בבעיה אחת שמופיעה אצל חולי סוכרת ויכולה להופיע גם אצל נשים בהיריון, והיא רגל סוכרתית. רגל סוכרתית היא מצב שבו זרימת הדם נפגעת מאוד. זרימת הדם נפגעת בשל הצמיגות הרבה של הדם בשל ערכי גלוקוז גבוהים, כך הדם זורם בצורה חלקה פחות. כשמדובר על אצבעות הרגליים, איברים קטנים במיוחד, הרי שבעיות בזרימת הדם יכולות להוביל עד לנמק, סיבוך לא נדיר אצל חולי סוכרת וגם לא אצל נשים סוכרתיות בהיריון.

כיצד ניתן לזהות את הבעיה?

כאשר יש בעיה בזרימת הדם ברגליים של חולת סוכרת בהיריון ואצל חולי סוכרת בכלל, אפשר לראות שהעור נהיה כהה יותר. יכול להיות שיופיעו סימנים ראשונים לנמק ובמצב כזה צריך להפנות את האדם לטיפול דחוף. בשלבים מוקדמים יותר ניתן לזהות את הבעיה בעיקר על ידי נימול, תחושה של עקצוצים. הבעיה היא שהבעיה בדם משפיעה גם על העצבים וכך יש אובדן תחושה ברגליים ובעיקר באצבעות הרגליים. כך למעשה סימנים של כאב או אי נוחות לא מושכים את תשומת לבו של המטופל וזה יוצר התעלמות מהבעיה, מה שמחמיר אותה עוד יותר.

דרכי טיפול ומניעה לבעיה

אז הבנו עד כמה רגליים סוכרתיות יכולות להיות מסוכנות, לחולי סוכרת בכלל ובעיקר לאישה בהיריון. השאלה שנותרה פתוחה והיא החשובה ביותר היא כיצד אפשר להתמודד עם הבעיה וכיצד אפשר למנוע אותה מלכתחילה. מבחינת המניעה, כל מה שיש לעשות הוא לשמור על מצב סוכר מאוזן בדם וזאת על ידי בדיקות שהרופא האישי שלכם כבר יסביר לכם כיצד לבצע. מה שחשוב הוא פשוט להתמיד בבדיקות האלו כדי לא להגיע למצב שבו הדם צמיגי מידי. בגלל שהזיהוי ברובו יהיה זיהוי עצמי, יש לבחון ויזואלית את  הרגל, ללבוש נעליים שלא ילחצו על הרגל יתר על המידה וגם לשלב פעילות גופנית בשגרה היומית.